רוחות של מלחמה ותקשורת

הציוץ של טראמפ בנושא צפון קוריאה הזכיר מאוד את האזהרה ששיגר טרומן לעבר יפן לקראת תום מלחה"ע השנייה. מנהיגי יפן לא שעו לאזהרה זו, וכולנו מכירים את התוצאה. מלבד טרומן, סביר להניח שזהו מקרה חסר תקדים שבו נשיא אמריקני משתמש במילים בוטות ומרמזות כל-כך, במיוחד כלפי אחד מהבריונים הגרועים ביותר בעולם.

בדיפלומטיה שטומנת בחובה סיכונים גבוהים, מילים נשקלות אינספור פעמים לפני שהן נאמרות, ובדרך-כלל נשיא אינו אומר אפילו 'שלום' לכתבים מבלי שהערותיו יתוסרטו בזהירות. הבעיה, או ההזדמנות כשמדובר בטראמפ היא שאף אחד אינו יודע אם הוא מתכוון למה שהוא אומר, אומר את מה שהוא מתכוון לומר, אומר את מה שהוא לא מתכוון לומר וכן הלאה. החלק הטוב הוא שלפעמים הבלתי-צפוי יכול להיות שימושי במו"מ. אם הצד השני חושב שהוא באמת עלול ללחוץ על הכפתור, ייתכן שהדבר יגרום לו לחשוב פעמיים לפני שיעורר פרובוקציות. עם זאת, ניצבים לפנינו שני מנהיגים שעלולים בהחלט לגרום בשוגג ליצירת משבר. אולי, בעצם סביר להניח, שמשבר עם צפון קוריאה הוא המעשה הנכון לעשות, וחבל שלאובמה לא היה האומץ או הרצון לעשות זאת מול איראן. אולם מה שעלינו לעשות הוא להימנע מטעות…מאחר שהיא תגבה מחיר כבד מנשוא.

 

השאר תגובה





שיתופים